Daf 18b
וּמִי יֵימַר דְּהָכִי אִיכָּא? אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא חָזֵית. הֲווֹ הָנְהוּ כַּלְבֵי דַּהֲווֹ קָא אָכְלִי אִינָשֵׁי, שְׁקַל קָלָא שְׁדָא בְּהוּ. הֲווֹ קָאָתוּ לְמֵיכְלֵיהּ, אֲמַר: ''אֱלָהָא דְּמֵאִיר עֲנֵנִי!'', שַׁבְקוּהּ, וְיַהֲבַהּ לֵיהּ.
Rachi (non traduit)
מי יימר. שאמת אתך שאנצל בתפלה זו:
שקל קלא. פיסת רגבים:
לְסוֹף אִשְׁתְּמַע מִילְּתָא בֵּי מַלְכָּא, אַתְיוּהּ אַסְּקוּהּ לִזְקִיפָה. אֲמַר: ''אֱלָהָא דְּמֵאִיר עֲנֵנִי!'' אַחֲתוּהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי הַאי? אֲמַר לְהוּ: הָכִי הֲוָה מַעֲשֶׂה.
Rachi (non traduit)
אייתוה. לשומר:
אסקוה לזקיפה. לתליה. זקיפה פורק''א שצולבין בה:
מאי האי. דלא מצינא למיזקפה:
אֲתוֹ חֲקַקוּ לִדְמוּתֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר אַפִּיתְחָא דְרוֹמִי, אָמְרִי: כֹּל דְּחָזֵי לְפַרְצוּפָא הָדֵין לַיְיתֵיהּ. יוֹמָא חֲדָא חַזְיוּהִי, רְהוּט אַבָּתְרֵיהּ, רְהַט מִקַּמַּיְיהוּ, עָל לְבֵי זוֹנוֹת. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּשּׁוּלֵי גוֹיִם חֲזָא, טְמַשׁ בְּהָא וּמְתַק בְּהָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲתָא אֵלִיָּהוּ אִדְּמִי לְהוּ כְּזוֹנָה, כְּרַכְתֵּיהּ. אָמְרִי: חַס וְשָׁלוֹם, אִי רַבִּי מֵאִיר הֲוָה לָא הֲוָה עָבֵיד הָכִי.
Rachi (non traduit)
אתא לבי זונות. כדי שיאמרו לא הוא דאיהו לא הוה עייל:
טמש בהא ומתק בהא. טבל אחת מאצבעותיו ומצץ את חבירתה:
כרכתיה. חיבקתו כאילו היה רגיל אצלה:
קָם עֲרַק, אֲתָא לְבָבֶל. אִיכָּא דְּאָמְרִי: מֵהַאי מַעֲשֶׂה, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: מִמַּעֲשֶׂה דִּבְרוּרְיָא.
Rachi (non traduit)
איכא דאמרי משום האי מעשה. ערק:
ואיכא דאמרי משום מעשה דברוריא. שפעם אחת ליגלגה על שאמרו חכמים (קדושין דף פ:) נשים דעתן קלות הן עלייהו ואמר לה חייך סופך להודות לדבריהם וצוה לאחד מתלמידיו לנסותה לדבר עבירה והפציר בה ימים רבים עד שנתרצית וכשנודע לה חנקה עצמה וערק רבי מאיר מחמת כסופא:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַהוֹלֵךְ לְאִיצְטָדִינִין וּלְכַרְקוֹם, וְרָאָה שָׁם אֶת הַנְּחָשִׁים וְאֶת הַחַבָּרִין, בּוּקְיוֹן וּמוּקְיוֹן וּמוּלְיוֹן וְלוּלְיוֹן, בְּלוּרִין סַלְגּוּרִין — הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: ''אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ וְגוֹ' כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ'', הָא לָמַדְתָּ שֶׁדְּבָרִים הַלָּלוּ מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי בִּיטּוּל תּוֹרָה.
Rachi (non traduit)
לאיצטדינין. מקום שמנגחין את השור:
ולכרקום. מצור ועושין שם שחוק וליצנות:
את הנחשים. מנחשים ומכשפים:
ואת החברים. לוחשי נחשים:
בוקיון מוקיון לוליון סלגריון. כולן מיני ליצנים הן:
הא למדת. מדסמיך ליה כי אם בתורת וגו' מכלל דאזיל להכי לאו בתורת ה' חפצו:
וּרְמִינְהִי: לְאִיצְטָדִינִין מוּתָּר, מִפְּנֵי שֶׁצּוֹוֵחַ וּמַצִּיל, וּלְכַרְקוֹם מוּתָּר, מִפְּנֵי יִשּׁוּב מְדִינָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְחַשֵּׁב עִמָּהֶם, וְאִם נִתְחַשֵּׁב עִמָּהֶם — אָסוּר. קַשְׁיָא אִיצְטְדִינִין אַאִיצְטָדִינִין, קַשְׁיָא כַּרְקוֹם אַכַּרְקוֹם!
Rachi (non traduit)
שצווח ומציל. אם רואה שיגיחו שם יהודי צועק ומתחנן להם ומצילו:
מפני ישוב מדינה. ישראל הדרים באותה העיר שזה מבקש בני [ישוב] הכרקום להצילם:
שלא יתחשב עמהם. לחזק עובדי כוכבים ולעשות עמהם מצור:
Tossefoth (non traduit)
שלא יתחשב עמהם. פרש''י לחזקם לצור על העיר והר''ר אלחנן פירש להיות ממספר אנשי הצבא של עובדי כוכבים:
בִּשְׁלָמָא כַּרְקוֹם אַכַּרְקוֹם לָא קַשְׁיָא, כָּאן — בְּמִתְחַשֵּׁב עִמָּהֶן, כָּאן — בְּשֶׁאֵין מִתְחַשֵּׁב עִמָּהֶן, אֶלָּא אִיצְטָדִינִין אַאִיצְטָדִינִין קַשְׁיָא!
תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: אֵין הוֹלְכִין לְאִיצְטָדִינִין מִפְּנֵי ''מוֹשַׁב לֵצִים'', וְרַבִּי נָתָן מַתִּיר מִפְּנֵי שְׁנֵי דְבָרִים: אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁצּוֹוֵחַ וּמַצִּיל, וְאֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁמֵּעִיד עֵדוּת אִשָּׁה לְהַשִּׂיאָהּ.
Rachi (non traduit)
שמעיד עדות אשה. אם רואה חבירו ישראל נהרג שם מעיד באשתו ומשיאה:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין הוֹלְכִין לְטֵרַטְיָאוֹת וּלְקִרְקְסִיאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמְּזַבְּלִין שָׁם זִיבּוּל לַעֲבוֹדָה זָרָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מָקוֹם שֶׁמְּזַבְּלִין — אָסוּר מִפְּנֵי חֲשַׁד עֲבוֹדָה זָרָה, וּמָקוֹם שֶׁאֵין מְזַבְּלִין שָׁם — אָסוּר מִפְּנֵי ''מוֹשַׁב לֵצִים''.
Rachi (non traduit)
שמזבלים שם. מסדרין צרכי עבודת כוכבים להתנדב לה. מזבלין לשון יזבלני אישי (בראשית ל':כ') ענין חנייה של חיבור ואסיפה אמיישנ''ר בלע''ז:
מפני חשד עבודת כוכבים. שלא יחשדוהו [בחזקת זיבול לעבודת כוכבים]:
Tossefoth (non traduit)
שמזבלין שם. פ''ה לשון יזבלני אישי ורבינו תם פירש מזבלין מזבחים ולשון גנאי נקט וכן משמע בירושלמי פרק הרואה ראה מקום שמזבלין שם לעבודת כוכבים אומר זובח לאלהים יחרם:
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִסּוּרָא: נָשָׂא וְנָתַן אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.
Rachi (non traduit)
מאי בינייהו. לר''מ נמי כולהו אסירי דהא לר' מאיר כולהו בחזקת זיבול לעבודת כוכבים נינהו:
נשא ונתן. לר''מ נשא ונתן (לעבודת כוכבים) אסור דהא מפני שמזבלין לעבודת כוכבים סתמא קאמר וסבר דודאי מזבלין לעבודת כוכבים שם ואיכא למיחש לדמי עבודת כוכבים בידו וקונין מישראל זה לצורך עבודת כוכבים ורבנן [דמפרשי] משום חשד ליצנות ולמידי אחריני לא חיישי נשא ונתן מותר דלא חיישינן לדמי עבודת כוכבים:
Tossefoth (non traduit)
מאי בינייהו. תימה טובא איכא בינייהו דר''מ דוקא אמר מפני שמזבלין הא אין מזבלין שם שרי ורבנן אסרי אף במקום שאין מזבלין ונראה לפרש דהכי פריך במקום שמזבלין מאי בינייהו דהא ודאי אף במקום שמזבלין פליג מדהזכירו חכמים בדבריהם מקום שמזבלין דאי ל''פ במקום שמזבלין לא היה להם להזכיר אלא מה שהוסיפו על ר''מ ולומר אף במקום שאין מזבלין אסור ועוד יש לפרש מאי בינייהו בין מקום שמזבלין למקום שאין מזבלין לרבנן דאסרי בתרוייהו ומסיק נשא ונתן איכא בינייהו:
דְּרָשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: מַאי דִּכְתִיב ''אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב''? וְכִי מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָלַךְ, הֵיכָן עָמַד? וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא עָמַד, הֵיכָן יָשַׁב? וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא יֵשֵׁב, הֵיכָן לָץ?
אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, שֶׁאִם הָלַךְ — סוֹפוֹ לַעֲמוֹד, וְאִם עָמַד — סוֹפוֹ לֵישֵׁב, וְאִם יָשַׁב — סוֹפוֹ לָלוּץ, וְאִם לָץ — עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ''אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְאִם לַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא''.
Rachi (non traduit)
אם הלך סופו לעמוד. הלך משמע בהעברה בעלמא סופו לעמוד ולהתעכב ביניהם מעט וה''ק אשרי שלא הלך ומתוך שלא הלך לא עמד ומתוך שלא עמד לא ישב הא אם הלך סופו לעמוד כו':
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כָּל הַמִּתְלוֹצֵץ יִסּוּרִין בָּאִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם''. אֲמַר לְהוּ רָבָא לְרַבָּנַן: בְּמָטוּתָא בָּעֵינָא מִינַּיְיכוּ דְּלָא תִּתְלוֹצְצוּ, דְּלָא לֵיתוֹ עֲלַיְיכוּ יִסּוּרִין.
Rachi (non traduit)
אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי:
מוסריכם. יסוריכם:
אָמַר רַב קַטִּינָא: כָּל הַמִּתְלוֹצֵץ מְזוֹנוֹתָיו מִתְמַעֲטִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ''מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים''. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כָּל הַמִּתְלוֹצֵץ נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן'', וְאֵין עֶבְרָה אֶלָּא גֵּיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא''.
Rachi (non traduit)
משך. הקב''ה:
ידו. הפותח ידו לזון את הכל מושכה מן הלוצצין:
יום עברה היום ההוא. ביום הדין משתעי קרא שנידונין עובדי כוכבים לגיהנם:
אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: כָּל הַמִּתְיַיהֵר נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן'', וְאֵין עֶבְרָה אֶלָּא גֵּיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא''. אָמַר רַבִּי חֲנִילַאי בַּר חֲנִילַאי: כָּל הַמִּתְלוֹצֵץ גּוֹרֵם כְּלָיָיה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי''.
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: קָשָׁה הִיא שֶׁתְּחִילָּתוֹ יִסּוּרִין וְסוֹפוֹ כְּלָיָיה. דָּרַשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: ''אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ'' לְטֵרַטְיָאוֹת וּלְקִרְקְסִיאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, ''וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד'' — זֶה שֶׁלֹּא עָמַד בְּקִנִגְיוֹן, ''וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב'' — שֶׁלֹּא יָשַׁב בְּתַחְבּוּלוֹת.
Rachi (non traduit)
לטרטיאות. פלטין וכל דבריהן כשהן נאספין לשחוק וללצון:
קיניגון. צידת חיה על ידי כלבים וכל מעשיהם לשם שחוק ושמחה. דוגמתו בשחיטת חולין (דף ס:) וכי משה קניגי הוה:
שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: הוֹאִיל וְלֹא הָלַכְתִּי לְטֵרַטְיָאוֹת וּלְקִרְקְסִיאוֹת וְלֹא עָמַדְתִּי בְּקִנִגְיוֹן, אֵלֵךְ וְאֶתְגָּרֶה בְּשֵׁינָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה''.
אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: ''אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים'' — זֶה
Rachi (non traduit)
למד לא גרסינן הכא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source